פסק-דין בתיק בש"א 161373/05

בפני ערעור על החלטת כבוד הרשם צ'כנוביץ אמיר אשר ניתנה בבש"א 178870/04 בתיק עיקרי ת.א. 18239/05.

בהחלטתו קיבל  כבוד הרשם את הבקשה לביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת.

1.         נימוקי המערער:

1.         כבוד הרשם קבע כי כתב התביעה ואף האזהרה מלשכת ההוצל"פ  הומצאו לו ולאור כך דחה את הבקשה לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

2.         אף על פי כן קיבל כבוד הרשם את הבקשה לביטול פסק הדין מחמת שיקול הדעת ולאור הגנה לכאורה.

3.         על-פי תקנה 201 ו-214 לתקנות סדר הדין האזרחי  התשמ"ד - 1984 למשיב עמדו שלושים יום מיום המצאת האזהרה להגשת בקשה לביטול פסק דין, קרי עד ולא יאוחר מה- 30/09/2001. המשיב פנה בבקשה לביטול פס"ד רק ב- 16/08/2004 קרי לאחר שלוש שנים.

4.         משאיחר המשיב את המועד היה עליו לפעול בהתאם לתקנה 528 לתקנות ולבקש מבית המשפט הארכת מועד להגשת הבקשה תוך הצבעה על טעם מיוחד.

5.         החלטת כבוד הרשם יוצרת מצב לפיו כל נתבע שיש לו הגנה לכאורה יוכל לבקש ביטול פס"ד ולהתגונן מפני התביעה לכשיחפוץ, גם שנים רבות לאחר המועד, ולפיכך מועדים שנקבעו בתקנות לא חלים עליו, ומכוח שיקול הדעת ביהמ"ש יוכל לעורר מחדש הליכים ולמנוע את עיקרון סופיות הדיון.

6.         כבוד הרשם טעה בקבעו כי למשיב קיימת הגנה לכאורה. אם המשיב הקים חברה והיה בעל השליטה ומנהלה היחיד אשר אפשר לאביו ומאיר כהן לנצל את החברה במסווה למעשי רמאות וחוסר תם לב הרי שהוא אחראי אישית כלפי המערערת.

2.         נימוקי המשיב:

1.         הפסיקה מורה כי זכות ההתדיינות המשפטית הנה זכות יסוד והגשמתה איננה מתיישבת עם סדרי דין נוקשים.(ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577,628. רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה. תק-על 2001(2), 217, 218. ע"א 1673/93 לורל (טריידניג) בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ,פ"ד מח(2) 703).

2.         ההתפתחות בפסיקה מקורה בתנאי השני אשר מאפשר ביטול פסק דין, קרי ביטול פסק דין מחמת שיקול הדעת.(רע"א 2777/99 עמותת דולב פנימיה לבנות רשת תורה ומלאכה נ' רשת תורה ומלאכה. תק-על 2000(1), 83).

3.         המסקנה מהפסיקה שהוזכרה לעיל, הנה כי החלטת כבוד הרשם ניתנה בצדק תוך התחשבות בזכותו של המשיב לגישה לערכאות והשמעת טיעוניו מחד, ופיצוי המערערת בגין אי-עמידת המשיב בחובות השאובות בסדרי הדין.

4.         סיכויי הגנה טובים הם, שכן התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר וזאת על אף שצורפו לתביעה חשבונות ותעודות משלוח שכולן מעשי ידי המערערת. התביעה כנגד המשיב הנה בעילת הרמת מסך ואין היא יכולה להיות מוגשת בסדר דין מקוצר.המשיב טוען כי כלל לא היה מעורב בעסקי החברה עם המערערת בין היתר בשל שהייתו הממושכת בארה"ב.

5.         ביהמ"ש קמא ציין כי בשום שלב לא נסתרה טענתו של המשיב כי לא היה מעורב בעסקי החב' עם המערערת, בין היתר בשל שהייתו הממושכת בארה"ב בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, אף טענת המשיב כי מעולם לא פגש ולא שוחח עם המערערת לא נסתרה ולאור זאת קבע ביהמ"ש קמא כי יש הגנה לכאורה.

3.         דיון והכרעה

ב"כ המערערת מעלה 2 השגות כנגד החלטת כבוד הרשם, האחת עת נקבע כי המשיב קיבל לידיו את פסק הדין עוד בשנת 2001 ולפיכך איחר את המועד כפי שנקבע בתקנות על מנת להגיש בקשה לביטול פסק- דין ולכל היותר היה צריך להגיש בקשה להארכת מועד ודי היה בכך על מנת לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.השנייה, למשיב אין הגנה לכאורה.

4.         איחור המועד להגשת הבקשה.

ב"כ המערערת מעלה את טענתו כי מניין הימים להגשת בקשה לביטול פסק דין הסתיימו ולפיכך דין הבקשה היה להידחות. עיון בתיק המשפט מגלה כי טענה זו נטענה לראשונה בנימוקי הערעור, המדובר בטענה מקדמית אשר היה על ב"כ המערער לטעון בהזדמנות הראשונה ולא להמתין לתוצאה שהתקבלה. הלכה ידועה היא כי טענה שלא הועלתה על ידי המערער בפני בית משפט קמא, אין הוא יכול להעלותה לראשונה בפני ערכאת הערעור, משכך דין טענה זו להידחות.(ע"א 304/03 (אשקלון) ישעיהו נסימפור נ' עיריית אשקלון, דינים שלום, כרך כט, 142. ע"א 759/76 צביה, רמי ומשה פז נ' יצחק נוימן, פד לא (2) 169)

בטול פסה"ד במסגרת שיקול הדעת